הגוף שלך לא טועה – על הקשר בין רגש, גוף וטיפול נשי
לא תמיד קל להיות בתוך גוף נשי
מגיל צעיר, אנו הנשים לומדות שגופנו הוא נושא לדיון. אנו נמדדות על פי המראה שלנו, מקבלות מסרים על איך "נכון" להיראות, להיות ולהתנהג. לעיתים קרובות, זה יוצר ניתוק מהגוף. הגוף הופך להיות "בעיה", "פרויקט", משהו שצריך לשנות, לתקן, לשדרג, לחשוף או להסתיר.
אבל הגוף – הוא לא טועה. הוא יודע. הוא זוכר.
כשכואב בגוף – זה לפעמים כואב בנפש
הגוף שלנו מדבר. הוא שולח סימנים: עייפות כרונית, כאבי בטן, מתח בצוואר, לחץ בחזה, דפיקות לב. לעיתים זה מתחיל במיחוש פיזי – אבל כשמקשיבים לו לעומק, מתגלה שם כאב רגשי לא מדובר.
נשים רבות חוות תסמינים גופניים – אך בבדיקות הכול "תקין". הרופאים לא תמיד רואים, אבל הגוף לא ממציא. הוא מבקש שנקשיב לו.
טיפול רגשי שמכבד גם את הגוף
בטיפול רגשי בגישה פמיניסטית, יש מקום לגוף. אנחנו לא רק "ראש מדבר" – אלא גוף חי, פועם, מרגיש. הקשר בין הגוף לרגש הוא עמוק. לעיתים, טראומות שלא עובדו נשארות בגוף כמו זיכרון קפוא.
אני מזמינה אותך להביא גם את הגוף לחדר הטיפול. לא ניגע בו פיזית, אבל ניתן מקום למה שהוא מביא – למה שאת מרגישה כשאת מתוחה, כשאת בוכה, כשאת מתכווצת. כל אלה הם רמזים, מעין מפת דרכים.
מה זה טיפול פמיניסטי בגוף-נפש?
הגישה הפמיניסטית בטיפול לא רואה באישה "מקרה קליני", אלא אדם שלם – גוף, נפש, היסטוריה, תרבות, חברה, קשרים. כל אלה פועלים יחד ומשפיעים זו על זו. הטיפול הוא מקום שבו אפשר:
- לשאול שאלות בלי לחשוש להיות שיפוטית כלפי עצמך ולחוות שיפוטיות
- להבין איך מסרים מגדריים השפיעו על דימוי הגוף שלך
- לפגוש את הרגשות שהגוף מבטא בדרכו
- ללמוד לחזור לגוף מתוך חמלה, לא מתוך ביקורת
את לא צריכה להשתנות – את צריכה הקשבה
נשים רבות מגיעות לטיפול עם התחושה שהן צריכות "לתקן את עצמן". שהן לא מספיק טובות, לא מספיק חזקות, לא מספיק מאוזנות.
אבל האמת היא שהן לא צריכות תיקון. הן צריכות עדות. נוכחות. הקשבה. מקום.
הטיפול שאני מציעה לא נועד לשנות אותך – אלא לעזור לך לשמוע את עצמך מחדש, ולחזור בהדרגה לאמון בגוף, בתחושות, בקול הפנימי שלך.
רגשות לא נמדדים בלוגיקה
אם את מרגישה שמשהו "לא בסדר", אבל לא יודעת להסביר למה – זה בסדר. לא כל רגש צריך להיות מוצדק. לא כל כאב צריך תעודת זהות. הגוף והנפש שלך יודעים, גם אם המילים עוד לא שם.
בטיפול ננסה יחד למצוא את השפה למה שמרגיש מעורפל, עמום, גולמי. גם שתיקה היא שפה. גם דמעה.
גם אם התרגלת להחזיק – מותר להרפות
נשים רבות חיות בתחושת תפקוד מתמדת. הן "מחזיקות את הכול", וגם כשהן נשברות – הן מתנצלות. "זה קטן", "אני חלשה", "יש לי הכול אז למה אני עצובה?"
התשובה היא: כי את בן אדם.
כי גם אם את נראית חזקה כלפי חוץ – יש בך נפש שמבקשת חיבוק. מקום להיות בלי מסכות.
המפגש האינטימי ביותר – עם עצמך
הטיפול הרגשי הוא לא רק שיחה. הוא מפגש עדין, מחבר, מרפא. זה מקום שבו אפשר לפגוש את עצמך מחדש – עם פחות פחד, יותר חמלה, וידיעה שמה שאת מרגישה – לגמרי לגיטימי.
לסיכום – את לא לבד
אם את מרגישה עייפה, מנותקת, עמוסה או פשוט "לא מחוברת" לעצמך – את לא לבד. זו חוויה נפוצה בקרב נשים רבות, במיוחד בעולם תובעני כמו שלנו.
אני כאן בשבילך. המרחב שלי פתוח עבורך, עם הרבה הקשבה, בלי שיפוט, מתוך אמונה בכוחות שלך.
